top of page

קצת יותר על ניתוחי מתיחת בטן – מה עושים בניתוח וממה צריך להיזהר:

עודכן: 10 ביולי 2023

אפילו אנשים בעלי משקל גוף ופרופורציה תקינים יכולים לסבול מבטן בולטת או רפויה ונפולה או לסבול ממצבורי שומן ועור מעצבנים בבטן התחתונה. הגורמים הנפוצים ביותר לכך כוללים: הזדקנות, תורשה, הריונות ולידות, ניתוח בטן קודם ותנודות משמעותיות במשקל.


לניתוח מתיחת בטן, מעבר ליכולת לשפר את המראה, יש גם יתרונות תפקודיים. הניתוח יכול לסייע בשיפור התפקוד הגופני על ידי הסרת עודפי עור או שומן המפריעים לתנועה או גורמים לאי נוחות, פטרת וגירוי בכפלי העור. כמוכן הידוק שרירי הליבה בבטן יכול לשפר יציבה, להפחית בריחת שתן ובעיות נוספות ברצפת האגן.


חשוב להדגיש שמתיחת בטן אינה תחליף לירידה במשקל או לתוכנית אימונים מתאימה.

שינויים במשקל וירידה משמעותית נוספת לאחר הניתוח עשויה לפגוע בתוצאות הניתוח.

מסיבה זו, לאנשים שמתכננים ירידה משמעותית במשקל או לנשים שעשויות לשקול הריון עתידי, מומלץ לדחות מתיחת בטן. מתיחת בטן לא יכולה לתקן סימני מתיחה, אם כי ניתן להסירם או לשפר במידה מסוימת אם הם ממוקמים באזורי העור העודפים שייכרתו.


מה קורה בניתוח:

בניתוח תחילה מוזרקת תמיסת הרדמה מקומית לבטן, למותניים ולכל אזור שבו תתבצע שאיבת שומן. ההזרקה עוזרת לשאיבה יעילה ומפחיתה דימומים וכאב באזור. שאיבת השומן עצמה מתבצעת דרך נקב קטן בעור, בדר״כ באזור שבהמשך יוסר כדי שלא יהיו צלקות מיותרות. שאיבת השומן מאפשרת להסיר מצבורי שומן עודפים מאזורים ספציפיים בגוף, בדרך כלל הירכיים, המותניים, הישבן או הבטן. ניתן להשתמש בשאיבת שומן כדי לחדד את קווי המתאר של הבטן ולשפר את התוצאות האסתטיות הכוללות של ההליך. כמוכן בזכות השאיבה ניתן לשמור טוב יותר על אספקת הדם אל העור ובכך להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים. עם זאת, שאיבת שומן לבדה אינה מהווה תחליף לניתוח בטן, שכן היא נותנת מענה רק לעודפי השומן ולא לעור הרפוי או לשרירי הבטן המופרדים כפי שיש לרוב לאחר הריון או ירידה משמעותית במשקל.

אורך ומיקום הצלקת תלוי מאוד בכמות עודפי העור ואם יש צורך לטפל גם בבטן התחתונה וגם בעליונה.

במידה ויש עודף עור ושומן לא רב המרוכז בעיקר בבטן התחתונה. יהיה ניתן לעשות את הניתוח דרך חתך רוחבי קצר מעל שיער הערווה. עודפי העור והשומן יוסרו. השרירים יהודקו בבטן התחתונה והטבור יימשך מעט מטה ללא צורך בצלקת סביב הטבור. ניתוח זה לרוב נקרא מיני מתיחת בטן.

בעודפי עור משמעותיים יותר המערבים גם את הבטן העליונה יהיו צורך בצלקת ארוכה יותר ובניתוח יותר נרחב. הצלקת תמוקם נמוך ככל שניתן על מנת שתסתתר בתוך התחתונים או בגד ים (בגזרה נמוכה) ולא תבלוט לעין אך היא תהיה ארוכה יותר כתלות בעודפי העור והשתפלותם לצדדים. כמוכן יהיה צורך בחתך נוסף סביב הטבור כדי שיהיה ניתן להשאירו במקום נכון ושלא יהיה נמוך מדי ( במקרים מיוחדים אף יהיה ניתן ליצור טבור חדש בנקודה אידאלית בלי צורך בצלקת מעגלית סביבו).


כאשר יש עודף עור משמעותי המשתפל גם לצידי הבטן, או כאשר יש השטחה וצניחה של העכוזים אחרי ירידה מסיבית במשקל, ניתן לשלב את מתיחת הבטן מקדימה עם הרמת העכוזים והמותניים מאחור בניתוח אחד הנקרא מתיחת בטן היקפית. במצב זה הצלקת תהיה 360 מעלות סביב הבטן המותניים ומעל העכוזים.

לאחר הרמת העור שרירי הבטן יהודקו לכל אורכם. בשלב זה אני משלב גם הרדמה מיוחדת לשרירי הבטן, שהופכים את הניתוח להרבה פחות כואב מבעבר. ולבסוף העור ימתח מטה ועודף העור יוסר וכל החתכים נתפרים בתפרים נספגים, דבקים לעור ו/או מדבקה מיוחדת סוגרים את העור.לרוב יושארו נקזים כדי לאפשר החלמה מהירה וקלה יותר.את צפויה להתעורר מהניתוח לבושה כבר עם חגורת בטן תומכת. תחתיה, על קו התפרים יהיו פלסטרים עדינים.


לפני ואחרי


במידה וירדת משקל רב טרם הניתוח כדאי לוודא כי הנך מאוזנת מבחינה תזונתית, רמת החלבונים והויטמינים בגופך תקינה וביכולתך להחלים בצורה מלאה.

במהלך פגישת היעוץ תוכלי לקבל מידע מלא על היתרונות בניתוח ואם אכן ניתן להשיג דרכו את המטרות שלך, כמוכן נדבר על משמעות הניתוח, מיקום הצלקות וכן הסיכונים של ניתוח מתיחת בטן וסיבוכים אפשריים.


מה הסיכונים בניתוח:

כל ניתוח נושא עימו סיכון מסויים. בחירת רופא בעל ידע ונסיון תסייע לך למזער את הסיכונים הכרוכים בניתוח. הסיבוכים שיתכנו לאחר ניתוח מתיחת בטן כוללים:

  • דימום- סיבוך נדיר מאד שקורה בדרך כלל בשעות הראשונות לאחר הניתוח בגלל כלי דם קטן שנפתח. הדימום מתבטא בנפיחות של הבטן או כחולים משמעותיים על העור ודורש כניסה מחדש לחדר הניתוח כדי לצרוב את כלי הדם הקטן שנפתח ולפנות את הדם שהצטבר כדי לדאוג שההחלמה תהיה קלה וטובה יותר.

  • זיהום- שכיח יותר בנשים מעשנות ומתבטא בדרך כלל באודם וחום מקומי של קו התפרים. במקרים נדירים תתכן גם הפרשה מקו התפרים או פתיחה של הצלקת באזור המזוהם. בדרך כלל אנטיביוטיקה פומית (דרך הפה) היא מספקת אך לעיתים נדירות יש צורך באשפוז לצורך מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית.

  • החלמה איטית ופתיחה של הצלקת - לעיתים אזור מסוים של הצלקת הניתוחית מתקשה בהחלמה ודורש התייחסות מיוחדת עם חבישה וטיפול מעט יותר תכוף. בזמן שהצלקת נותרת פתוחה תתכן הפרשה לבנה הנקראת פיברין. לא מדובר בזיהום אלא בהפרשה טבעית מהחתך עד שהוא נסגר לגמרי.

  • צלקת בולטת או כהה - עור הבטן נוטה ליצור צלקות מעט יותר רחבות מאזורים אחרים (זאת גם בגלל המתח שיהיה על הצלקת לאחר הניתוח). מראה הצלקת תלוי בדרך כלל בנתונים גנטיים של האישה. נשים כהות לעיתים יוצרות צלקות כהות עם פיגמנטציה משמעותית יותר בהשוואה לנשים בהירות. לעיתים רחוקות, בנשים מסוימות, הצלקת יכולה להיות בולטת למראה. במצבים הללו יש לטפל במדבקות סיליקון או הזרקה של סטרואידים לצלקת על מנת להשטיחה.

  • נמק עורי או נמק של הטבור – אספקת הדם לעור עשויה להפגע כתוצאה מהניתוח, סיבוך זה הוא נדיר וגבוה משמעותית יותר אצל מעשנים.

  • קרישי דם בורידי הרגליים או בריאה – כדי למזער את הסיכון לכך, במהלך הניתוח יונחו שרוולים מיוחדים שיבצעו עיסוי לשוקיים לאורך כל הניתוח. ירידה מהמיטה והליכה זמן קצר לאחר הניתוח תפחית משמעותית את הסיכון לכך, ובנשים בסיכון גבוה יותר יינתן טיפול לדילול הדם למספר ימים לאחר הניתוח.

  • מראה עור לא אחיד או א-סימטריה בין הצדדים – במקרים נדירים כיווץ העור סביב הצלקת אינו מותאם בצורה אחידה ומלאה לצורת הבטן, או שיש א-סימטריה בין הצדדים. במצב כזה לאחר מספר חודשים ניתן לעשות תיקון לצלקת.

  • תחושה ירודה זמנית באזור המטופל – צפוי שייקח מספר חודשים עד שהתחושה לעור הבטן תחזור לנורמה. לעתים יהיו אזורים קטנים שהתחושה לא תחזור להיות כמו פעם.

  • סרומה - הצטברות נוזל בחלל התת עורי בו בוצעה השאיבה. הנוזל בד"כ נספג ע"י הגוף אך במצבים נדירים יש צורך לנקזו.


שיעור הסיבוכים הוא גבוה יותר במעשנים וסכרתיים. חל איסור חמור לבצע את הניתוח הזה בזמן עישון פעיל.

יש צורך להפסיק את העישון 4 שבועות לפני הניתוח וניתן לחזור לעשן רק 4 שבועות לאחריו.


Comentarios


bottom of page